החלטה בתיק בש"א 11590/08

1.         בפניי בקשה לעיכוב ביצוע פסק דינו של בית משפט השלום בתל-אביב (ת.א. 13319/06), מיום 11.3.08, אשר קיבל את תביעת המשיבה כנגד המבקש וכנגד חברת פסיגים בע"מ, וחייב אותם לשלם למשיבה, יחד ולחוד, סך של 85,160 ש"ח בתוספת הפרשי הצמדה וריבית מיום הגשת התביעה וכן חייבם בהוצאות המשיב ובשכ"ט עו"ד.

2.         ביום 5.6.08 דחה בית משפט קמא את בקשת עיכוב הביצוע שהגיש המבקש.

3.         מדובר בפסק דין כספי, ואין מקום לעיכוב ביצועו אלא במקרים חריגים, כשהמקרה דנן אינו נופל בגדר אותם מקרים [ראו: ע"א 4641/06 מנורה חברה לביטוח בע"מ נ' עזבון המנוח חנא כרכבי ז"ל (ט.פ.)]. על המבקש לעכב ביצועו של פסק דין להוכיח שני תנאים מצטברים - כי סיכויי הערעור טובים, וכי אם לא יעוכב פסק הדין, ייגרם לו נזק בלתי הפיך או לפחות באופן המצדיק את עיכוב פסק הדין - מאזן הנוחיות [ראו: בש"א 2966/96 עטיה נ' עיריית תל אביב-יפו, פ"ד נ(1) 668 וכן רע"א 3146/06 גלבוע נ' מדינת ישראל - מנהל מקרקעי ישראל (ט.פ.)].

במקרים בהם מבוקש לעכב פסק דין כספי, יש למאזן הנוחות משקל מרכזי, כשעל המבקש הנטל להוכיח כי דחיית בקשת עיכוב הביצוע, תגרום לו לנזק בלתי הפיך, ועליו להציג תשתית ראייתית מבוססת להוכיח העדר יכולת מצד המשיב להחזיר את המצב לקדמותו - להשיב לו את הכספים ששילם, במידה ויתקבל ערעור המבקש [ע"א 8941/06 עיריית חיפה נ' ב.מ. רפרריס דדו בע"מ (ט.פ.)].

4.         במקרה דנן, טוען המבקש כי אין בידו לשלם את פסק הדין בשל קשיים כלכליים, וחובות לבנק, כשלפי הנטען בתצהירו: " החיוב הכספי שהושת עלי הוא חיוב כבד, שעל מנת לבצעו אזדקק כנראה למכור נכס מקרקעין...באם אזכה בערעור לא אוכל להשיב המצב לקדמותו, והפסד נכס המקרקעין יהיה בבחינת מעשה מוגמר, ויתר על כן, יגרמו לי הוצאות מיסוי כבדות בגין מכירת הנכס, עליהן לא אקבל כל פיצוי" (בעמ' 2).

יוער כי בתצהיר שצורף לבקשה, לא צויין כלל באיזה נכס מדובר, כשהמבקש לא הביא כל פירוט של אותם הכספים שחייב הוא לבנק, ואשר בגינם "כנראה" יזדקק הוא למכירת נכס המקרקעין, כנטען. רק בתשובתו לתגובת המשיבה, מצא לנכון המבקש לציין, כי מדובר בקרקע חקלאית שלגביה הוגשו אישור תוכניות בניה, אך גם הפעם, לא מצא לנכון המבקש, לפרט מהו הנזק שעשוי להיגרם לו, ואף לא ציין מה שוויו של המקרקעין.

מכל מקום, טענתו של המבקש כי יקשה עליו לשלם למשיבה את סכום פסק הדין, אינה טענה המצדיקה היעתרות לבקשה, וככלל, אינה מהווה שיקול במסגרת השיקולים השונים אשר בית המשפט נדרש לשקול במסגרת בקשה לעיכוב ביצוע [ראו: ע"א 9351/07 הועדה המקומית לתכנון ובניה מצפה אפק נ' מיכאל נגל ואח' (ט.פ. - מיום 23.12.07)]. יתר על כן, לא די בטיעון כללי בעניין הקושי הכלכלי אלא יש לפרט באופן מלא את האמצעים הכלכליים שברשות המבקש, לרבות אותו נכס מקרקעין נטען.

ראו ע"א 2968/08 נצר נ' זהבי כימיקלים בע"מ (ט.פ. - מיום 20.7.08), מפי כב' השופט מלצר.

5.         יתרה מזאת, וכקודם לכל, המבקש לא הוכיח כי יקשה עליו להיפרע מהמשיבה במידה וערעורו יתקבל. כפי שציינה המשיבה בתגובתה, ובצדק, אין די בטענת המבקש כי בשל "המצב הכלכלי" השורר בארץ, ובשל העובדה כי חברות גדולות יותר מהמשיבה קרסו בתוך יום, קיים חשש כי אף המשיבה תאבד מנכסיה, ובשל כך, יכול ויקשה להיפרע ממנה.

כאמור, על המבקש היה להניח תשתית ראייתית לטענתו האמורה, ואין די בהעלאת חשש ערטילאי כי המשיבה תימצא בקושי כלכלי כזה או אחר.

כך גם אין ממש בטענה כי עיכוב ביצוע לא יגרום לנזק למשיבה, הואיל ולטענת המבקש חב הוא כספים ועל כן כל עיכוב יכול גם יכול שיגרום נזק למשיבה.

6.         נוכח האמור, לא הרים המבקש את הנטל המוטל עליו בבקשות מסוג הבקשה דנן, ולא הראה טעם המצדיק סטייה מן הכלל, לפיו בעל דין שזכה בפסק דין לזכותו בהליך משפטי, זכאי להינות מפירות זכייתו [ראו: ע"א 11482/05 אוזנה נ' פקיד שומה אשקלון(ט.פ.); ע"א 7516/02 פישר נ' יוכמן (ט.פ.)].

7.         מעת שהמבקש לא הוכיחה כי מאזן הנוחות נוטה לטובתו, הרי ששאלת סיכויי הערעור משנית היא [ראו: רע"א 4615/00 גבאי נ' בנק לאומי לישראל בע"מ (ט.פ.) וכן ע"א 6713/00 דנינו נ' בית חב"ד רעננה (ט.פ.)].

8.         נוכח האמור, הבקשה נדחית.

המבקש ישלם למשיבה שכ"ט עו"ד בסך 3,500 ש"ח בגין הבקשה.

המזכירות תמציא העתק מההחלטה לב"כ הצדדים.

ניתנה היום י"ח בתמוז, תשס"ח (21 ביולי 2008).